פסק-דין בתיק ת"א 8318-08-09

התובע מבקש לחייב את הנתבע בפיצויו בסך של 150,000 ש"ח בגין הוצאת לשון הרע במספר הזדמנויות.

הרקע לחלק מה"פרסומים" נשוא התביעה הינו סכסוך שתחילתו, כפי שהצלחתי ללמוד, הינו על רקע תפקודו ופעילותו של התובע, שהינו עורך דין מזה כ- 18 שנה, כחבר וועדת ביקורת באגודה שיתופית קדש  נפתלי (להלן: "האגודה"), ומנגד, תפקודו ופעילותו של הנתבע, ששימש עד סוף שנת 2008 כעוזר רשם האגודות השיתופיות (להלן: "הרשם"), ובמסגרת תפקידו זה, היה ממונה, בין היתר, על הטיפול באגודה.

יצויין כי בין השניים התנהל הליך קודם בנוגע להוצאת לשון הרע של הנתבע כלפי התובע, הליך אשר הסתיים בפסק דין אשר חייב את הנתבע בפיצוי התובע בסך של 30,000 ש"ח בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (ת.א. 2473/04 (עפולה) - פסק דין מיום 5.3.07) (להלן: "ההליך הקודם").

1. הפרסומים נשוא התביעה

בכתב התביעה פורטו 5 פרסומים פוגעניים, לטענת התובע, כאשר בסיכום כתב התביעה, בסעיף 47 הנוגע לגובה הפיצוי הנדרש התייחס התובע ל"לפחות 15 פרסומים פוגעים" ול"עשרות" פרסומים, ובהתאם עתר לפיצוי כאמור לעיל. בתצהיר העדות הראשית ולאחר שהתובע הצהיר בישיבת קדם משפט כי הוא מוחק את הפרסום השלישי שפורט בכתב התביעה, נותר לי לדון ב-4 פרסומים שהם כדלקמן:

א. הפרסום הראשון:

המדובר במכתב שכתב הנתבע במסגרת תפקידו ביום 3.4.2003 (נספח א' לתצהיר התובע - להלן: "הפרסום הראשון") ואשר הינו מכתב תשובה לפנייה של התובע אל הרשם. במכתב זה, אשר הנמען לו הינו התובע עצמו, וכן מצוין כי העתקים נשלחו לוועד ההנהלה של האגודה, לרשם וכן כי תויק ב"תיק" וב"שוטף", מתיחס הנתבע למכתבו של התובע, מציין כי התקבלה תגובה מטעם האגודה "המדברת עבור עצמה" ובנוסף מצוין כי ממכתב של שני חברים בוועדת הביקורת עולה כי התובע פועל על דעת עצמו מבלי לשתף אותם. בנוסף מצויין כי מתגובת האגודה עולה שהתובע מזה כשנתיים אינו מתגורר במושב רמות נפתלי (להלן: "המושב").

בסעיף 5 למכתב מפנה הנתבע להוראת סעיף 6 לתקנון האגודה המציין כי אדם העוקר את מקום ישובו מהאגודה, מתקיימת עילה להוצאתו מחברות באגודה, ומוסיף: " כך שלא זו בלבד שיש עילה להוצאתך מחברות באגודה, מאחר ועקרת את מושבך ואינך מתגורר עוד ביישוב, אלא שהינך מטריד את עובדי הציבור בישוב, ועושה דברים על דעת עצמך ללא ידיעת שאר חברי הביקורת".

לטענת התובע, האמור במכתב, אשר מוען אליו אישית ולא כיושב ראש וועדת הביקורת, אינו עונה כלל לפנייה שלו וכל עיסוקו בהשמצתו בכוונה תחילה ובזדון ללא כל בסיס. התובע עוד טוען כי מכתב זה נשלח על ידי הנתבע לוועד ההנהלה של האגודה השיתופית וזו, או מי מטעמה,  הפיצו אותו לכל חברי האגודה השיתופית ומשפחותיהם בתיבות הדואר.

ב.     הפרסום השני:

ביום 13.1.2008 שלח הנתבע ללשכת עורכי הדין במחוז צפון תלונה כנגד התובע אשר בה נטען כי התובע מנהל נגד הנתבע בשנים האחרונות מסע להכפשת שמו ופגיעה בפרנסתו, תוך ניצול הליכים משפטיים. לתלונה צורף מכתב התראה ששלח הנתבע לתובע וכן כתבי טענות מהליכים שונים (יצוין כי למסמך שצורף לתצהיר התובע, לא צורפו נספחים מעבר למכתב הנתבע לתובע אולם צויין כי התלונה כללה מאות עמודים של כתבי בי-דין שונים (נספח ה' לתצהיר התובע - להלן: "הפרסום השני"). 

לפי דרישת הלשכה, הגיב התובע לתלונה וזו נגנזה בהתאם להחלטה מיום 16.4.2008.

לטענת התובע, התלונה קנטרנית ושקרית ואליה צורף מכתב הנתבע שהוא בעצמו משמיץ ושקרי ויש באמור בתלונה להציג את התובע כנקמני וקנטרני המנצל לרעה את מעמדו כעורך דין ומשום כך, מדובר בלשון הרע.

ג. הפרסום השלישי:

במהלך דיון בת.א. 1369/07 בבית משפט השלום קריות (הליך שבו הגיש מר יעקב מאור, שיוצג על ידי התובע, תביעת לשון הרע כנגד הנתבע), ביום 10.3.2009 פנה אל התובע ב"כ הנתבע ושאל אותו באם הוא נושא אקדח. על אף שהתובע הבהיר לב"כ הנתבע כי אינו נושא אקדח, הרי שבפתח הדיון קם ב"כ הנתבע וציין בפני כב' השופט נווה כי הנתבע ראה שהתובע חמוש באקדח וכי היתה בעברו של התובע פרשיה הקשורה לאקדח. לאחר שהתובע הצהיר בפני  השופט כי אינו נושא אקדח, רשם  השופט כי הוא מסתפק בהצהרה זו (הכל כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 10.3.09 אשר העתק מלא ממנו הוצג בפני).

חרף זאת, יצא הנתבע מהאולם ופנה למאבטח בית המשפט וציין בפניו כי הוא חושד שלתובע יש אקדח. בעקבות זאת, נכנס המאבטח לאולמו של השופט נווה וציין כי נמסר לו מידע שהתובע נושא אקדח, אולם  כב' השופט ציין בפני המאבטחים כי הוא הסתפק בהצהרת התובע, ובמעמד המאבטח הוציא התובע מגנט לגב המכוסה בגרב (תחילת עמ' 40 לפרוטוקול).

לטענת התובע, הוא הסביר באולם כי אכן קיים התקן בגבו אולם מדובר במגנט המכוסה בגרב ומשמש אותו לריפוי והקלת כאבי גב מהם הוא סובל מזה שנים.  לטענת התובע פניית הנתבע לאנשי המשמר לאחר שטענתו כבר התבררה בפני השופט, הינה בגדר "לשון הרע" אשר גרם לביזויו והשפלתו בפני כב' השופט ואנשי המשמר, וזאת למרות שהסברו התקבל על דעת השופט נווה עוד קודם לכן.

ד.     הפרסום הרביעי:

ביום 17.6.2009 שלח הנתבע תלונה נוספת ללשכת עורכי הדין, כאשר זו הופנתה למחוז חיפה, ובתלונה זו הוא מתיחס לארוע שארע באולמו של השופט נווה כמפורט לעיל ומצויין בה כי המאבטח שבדק את הענין ציין בפני הנתבע כי אכן היה בגבו של התובע נרתיק לנשיאת אקדח ומשכך, דברי עו"ד סגל כי מדובר במגנט מכוסה בגרב בלבד, הינם בגדר הונאת בית המשפט. בתלונה ציין הנתבע כי הוא מפנה תלונה זו ללשכה "בעיקר בגלל עברו "האקדוחני"  של עו"ד סגל".